הוועידה הבינלאומית ה-9 לתחבורה חכמה, המוכרת כאירוע הדגל של ענף התחבורה והטכנולוגיה, התכנסה השנה במרכז הירידים אקספו תל אביב ומילאה את החלל באנרגיה חסרת תקדים של חדשנות ומצוינות טכנולוגית. המפגש הייחודי הובל על ידי חטיבת החדשנות והתחבורה החכמה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בשיתוף עם קרן היסוד. השנה הורגשה ביתר שאת הנוכחות של צמרת התעשייה העולמית לצד נציגי החברות הישראליות המובילות, החל מתאגידי הענק הותיקים ועד לסטארט-אפים הצעירים ביותר שמציגים פתרונות פורצי דרך המשנים את פני המציאות הפיזית והדיגיטלית כאחד.
מתחם דוכני החברות בוועידה הציע חוויה בלתי אמצעית ומרתקת, שאיפשרה לי להכיר באופן אישי את נציגי החברות המציגות ולצלול לעומק השירותים והפתרונות הטכנולוגיים שלהן. השיטוט בין הדוכנים זימן מפגשים מרתקים עם קשת רחבה של פועלים בתחום – החל מחברות הענק הישראליות המובילות את השוק הגלובלי, ועד ליזמים מסטארט-אפים קטנים ודינמיים שהסתובבו בשטח והציגו רעיונות ראשוניים ומבטיחים. מעבר להסברים התאורטיים, ההיילייט המרכזי במתחם היה היכולת לחוות את החדשנות באופן פיזי ומנחשי; חברות הציגו לראווה מגוון רחב של כלים מעופפים מתקדמים המבוססים על טכנולוגיות כחול-לבן, לצד כלי רכב קרקעיים מהפכניים כמו ה-CT2 הזעיר, שאף התאפשר להיכנס אל תוך תא הנוסעים שלו, לבחון את הנדסת האנוש מקרוב ולהבין כיצד פיתוחים שמיוצרים כאן בישראל הופכים לחלק בלתי נפרד מתעשיית הרכב העתידית.
האווירה באולמות התצוגה המחישה את עוצמתו של האקוסיסטם המקומי, כאשר מעל מאה חברות הזנק הציגו פיתוחים מתקדמים. המבקרים הרבים, ביניהם משקיעים זרים ומקבלי החלטות ממשלתיים מכל רחבי העולם, זכו להזדמנות נדירה לבחון מקרוב ואף להיכנס פיזית אל תוך כלי רכב חדשניים, דוגמת דגם הרכב העירוני המתקפל, המייצג תפיסה הנדסית מתקדמת של חיסכון במרחב האורבני באמצעות שינוי רוחב שלדת הרכב בזמן אמת. לצד כלי הרכב הקרקעיים, הוצגו עשרות כלים מעופפים אוטונומיים, רחפנים ומערכות ניווט תלת-ממדיות המיוצרות כולן כחלק מהתעשייה המקומית המשגשגת.
שיתופי פעולה אסטרטגיים ושינויים תרבותיים בתעשיית הרכב
הדיונים המרכזיים על במות הוועידה הדגישו את חשיבותם של החיבורים הבינלאומיים כמנוע צמיחה קריטי לענף התחבורה. אחד הפאנלים המרתקים ביותר הפגיש נציגים בכירים מקבוצות הרכב הגדולות בעולם, אשר דנו בצורך המהותי של תאגידים מסורתיים לאמץ תרבות עבודה מהירה וגמישה התואמת את קצב הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הצעירות. המשתתפים הדגישו כי האתגר המרכזי אינו טמון בהכרח במורכבות ההנדסית של הפתרונות, אלא ביכולת של ארגוני ענק להסיר חסמים בירוקרטיים ולשלב מערכות תוכנה מתקדמות בתוך שרשראות ייצור קשיחות.
הדוגמה הבולטת לתהליך זה הוצגה דרך השינוי המבני שעוברים יצרני רכב אירופיים, אשר מקימים צוותים ייעודיים שמטרתם הבלעדית היא גישור על פערים אלו וזיהוי פתרונות יישומיים ישירות מהשוק הישראלי. ישראל מהווה עבור החברות הגלובליות מגרש ניסויים חי, פעיל ומבוסס נתונים אמיתיים, המאפשר לבחון אלגוריתמים של בינה מלאכותית, מערכות קישוריות וחיישנים מתקדמים בתנאי דרך מורכבים במיוחד. שילוב זה של נתוני אמת ותשתיות רגולטוריות תומכות יוצר סביבה ייחודית שקשה מאוד לשחזר במקומות אחרים בעולם.
החוסן הכלכלי והטכנולוגי של הסקטור המקומי קיבל משנה תוקף באמצעות סיפורי הצלחה מוחשיים של מיזוגים ורכישות, אשר התרחשו בתקופות מאתגרות במיוחד. חברות ניהול ציי רכב בינלאומיות, המנהלות מאות אלפי כלי רכב ברחבי העולם ומנוהלות בשווקים הפיננסיים המובילים, ממשיכות להביע אמון מוחלט בפיתוחים הישראליים. הרכישות הללו מוכיחות כי פלטפורמות מבוססות ענן לאופטימיזציה של ציים, חיזוי ביקושים וניהול לוגיסטי חכם, מחזיקות בערך אסטרטגי עליון שמצליח לגבור על תנודות פוליטיות או ביטחוניות.
ההטמעה המוצלחת של חברות הזנק ישראליות בתוך תאגידים גלובליים דורשת ניהול קפדני של שילוב תרבותי. מדובר במפגש בין חברות טכנולוגיה קטנות המתאפיינות בקצב קבלת החלטות מהיר ותגובתיות גבוהה, לבין גופים פיננסיים ותעשייתיים ותיקים הפועלים על פי תוכניות חומש ארוכות טווח. הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מראה כי כאשר החיבור מנוהל נכון, השילוב בין הגמישות הטכנולוגית הישראלית לבין העומק הפיננסי ויכולת ההפצה הגלובלית של התאגידים מייצר פלטפורמות עוצמתיות המובילות את השוק העולמי.
הסכנות המרחפות על תעשיות קשיחות ואימוץ טכנולוגי מהיר
חלק ניכר מהדיונים הוקדש לאזהרות חריפות בנוגע לקצב האימוץ הטכנולוגי של יצרניות הרכב המסורתיות, אשר מוצאות את עצמן מתחרות על אותם פיתוחים מול תעשיות חדשות לחלוטין. מומחי הון-סיכון המנהלים קרנות בינלאומיות המשקיעות במספר רב של מדינות, הציגו מקרים בהם טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי עצמים וניתוח תמונה בזמן אמת – שפותחו במקור עבור ענף הרכב האוטונומי – נרכשו במהירות על ידי חברות קמעונאות מקוונת וענקיות תרופות. חברות אלו השתמשו באותם פיתוחים על מנת לשפר ולייעל את שרשראות האספקה והלוגיסטיקה הפנימיות שלהן.
מגמה זו מבהירה כי המרוץ הטכנולוגי אינו מוגבל עוד לגבולות הגזרה המסורתיים של ענף התחבורה. אם יצרני הרכב לא ישכילו לקבל החלטות השקעה ורכישה בלוחות זמנים קצרים, פתרונות קריטיים לניידות חכמה יזלגו לתעשיות מקבילות הזקוקות לראייה ממוחשבת וליכולות עיבוד נתונים מתקדמות. המשיכה של גורמים בינלאומיים לישראל נובעת בדיוק מהיכולת לחזות במערכת הטכנולוגית הזו בעין בלתי אמצעית, להבין את הפוטנציאל הרוחבי של הפיתוחים ולייצר שותפויות אסטרטגיות מהירות לפני שהמתחרים מתעשיות אחרות יזהו את ההזדמנות.
נתוני המקרו של ענף החדשנות המקומי מדגישים את מעמדה הייחודי של ישראל בקנה מידה עולמי. לפי נתוני רשות החדשנות, המדינה מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת מספר חברות ההזנק וחברות חד-קרן ביחס לגודל האוכלוסייה, כאשר מגזר ההייטק מהווה כ-17% מהתוצר המקומי הגולמי. נתון זה גבוה משמעותית בהשוואה למדינות מובילות אחרות, שכן בארצות הברית מהווה מגזר הטכנולוגיה פחות מ-10% מהתל"ג, ובאיחוד האירופי השיעור עומד על כ-5% בלבד. נתונים אלו מדגישים כי ישראל אינה רק משתתפת בשוק, אלא זו שמכתיבה במידה רבה את ספר החוקים הטכנולוגי העולמי.
למרות האתגרים הכבדים שהציבו האירועים הגיאופוליטיים האחרונים, כולל עצירת סבבי גיוס מסוימים וגיוס נרחב של כוח אדם מקצועי לשירות מילואים, המגזר הטכנולוגי הציג חוסן יוצא דופן. נתוני המיזוגים והרכישות של השנים האחרונות מצביעים על שיאים חסרי תקדים, כאשר היקף העסקאות הגיע לכ-80 מיליארד דולר – נתון המהווה כמעט פי ארבעה מהשיא ההיסטורי הקודם שנרשם בשנת 2017. יתרה מכך, לאחר תקופה ממושכת של ירידה במספר החברות החדשות הנפתחות בכל שנה, נרשמה התאוששות משמעותית המעידה על התחדשות מתמדת של מאגר היזמות המקומי.
חמש המהפכות הסימולטניות המשנות את המרחב התחבורתי
ענף התחבורה החכמה חווה כיום שילוב נדיר של חמש מהפכות טכנולוגיות המתרחשות במקביל: מעבר מלא לחישמול מערכות הנעה, שילוב בינה מלאכותית עמוקה, פיתוח נהיגה אוטונומית, הפיכת הרכב הפיזי לפלטפורמת מחשוב מבוססת תוכנה, וניהול מערכות קישוריות והעברת נתונים מתקדמות. לכל אלו נוסף בשנים האחרונות ממד חדש לחלוטין – עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים והטיסה האוטונומית במרחב העירוני הנמוך. התלכדות התחומים הללו יוצרת קפיצת מדרגה טכנולוגית שמשנה לחלוטין את הדרך שבה בני אדם וסחורות נעים ממקום למקום.
ישראל מדורגת כיום במקום הרביעי בעולם בתחום התחבורה החכמה, עם למעלה מ-550 חברות פעילות אשר גייסו סכום מצטבר של מעל 10.5 מיליארד דולר במהלך העשור האחרון. הנוכחות של כ-30 מרכזי מחקר ופיתוח של יצרניות רכב ותאגידי טכנולוגיה רב-לאומיים בארץ מחזקת את המטרה האסטרטגית של רשות החדשנות: להפוך את המדינה לנקודת הממשק העולמית המרכזית שבה פוגשת הבינה המלאכותית את העולם הפיזי, תוך יצירת פתרונות יישומיים ובטוחים לשימוש המוני.
ההערכה הבינלאומית לפיתוחים אלו באה לידי ביטוי גם בדרגים הממשלתיים הגבוהים ביותר, הן בישראל והן במדינות השותפות להסכמים האזוריים, כגון איחוד האמירויות הערביות. גורמי ממשל בכירים שחזרו מביקורים דיפלומטיים באזור דיווחו על הערצה עמוקה ליכולות ההנדסיות הישראליות ולרצון הממשי של מדינות המפרץ לאמץ וליישם את הטכנולוגיות הללו בתשתיות הלאומיות שלהן. ההשקעות המאסיביות והחיבורים האישיים והעסקיים הנוצרים במסגרת הוועידה אינם תורמים רק לצמיחה הכלכלית, אלא נושאים ערך חברתי מובהק של הצלת חיי אדם באמצעות הפחתת תאונות דרכים.
בגזרת המרחב האווירי, האתגר המרכזי המעסיק כיום את המפתחים ואת גופי הרגולציה אינו מתמקד רק בהיבטים הלוגיסטיים של שינוע נוסעים או העברת סחורות באמצעות רחפנים, אלא ביצירת מערכות הגנה אקטיביות. מדובר בפיתוח טכנולוגיות ניטור, זיהוי ויירוט של כלי טיס עוינים או בלתי מורשים המהווים איום על התשתיות האזרחיות. התקדמות משמעותית נרשמה בתחום זה, ומשרד התחבורה פועל להקמת מטות וגופים ייעודיים שיאיצו את פריסת המערכות הללו, לצד תכנון כנסים מקצועיים נוספים שמטרתם להנגיש את הפיתוחים הללו לטובת ביטחונם של אזרחי המדינה.
אינטגרציה של תשתיות לאומיות ומערכות מחשוב מתקדמות
פרויקטי התשתית הגדולים ביותר המבוצעים כיום בישראל, ובראשם פרויקט המטרו, מחייבים שילוב עמוק של כלים טכנולוגיים כבר משלבי התכנון המוקדמים ביותר. מנהלי חברת נת"ע הבהירו כי ניהול פרויקט הנדסי בסדר גודל כזה, המתוכנן להיפרס על פני תקופה של כ-15 שנים, אינו אפשרי ללא שימוש במערכות בינה מלאכותית מתקדמות המסוגלות לבצע אינטגרציה, סנכרון וניתוח של מיליוני מסמכים, תוכניות הנדסיות ומאגרי מידע עצומים. הגופים הממשלתיים אינם מחליפים את חברות ההזנק, אלא משמשים כחוליה המקשרת בינן לבין הרגולציה המורכבת.
האתגר הרגולטורי בישראל נחשב לאחד המורכבים בעולם, ותפקידן של חברות התשתית הממשלתיות הוא לסייע לחברות הטכנולוגיה לנווט בתוך מערכת האישורים, לצמצם לוחות זמנים ולשפר את איכות הביצוע ההנדסי. השלב המוקדם של הפרויקט מאפשר למתכננים להטמיע טכנולוגיות עתידניות שכיום נראות רחוקות, אך יהיו סטנדרט מחייב בעת פתיחת הקווים. כך למשל, התכנון הנוכחי של 109 התחנות התת-קרקעיות כולל תשתית למעבר נוסעים ללא צורך בכרטיסים פיזיים או בעמדות כרטוס מסורתיות, אלא באמצעות זיהוי דיגיטלי מבוסס טלפונים ניידים ומערכות תקשורת חכמות שיאפשרו גישה ישירה מהרחוב אל רציפי הרכבת.
הקמת רשת מטרו באורך של כ-150 קילומטרים, המבוצעת בחפירה תת-קרקעית עמוקה מתחת לאזורי מגורים ומבנים קיימים במטרופולין גוש דן, דורשת רמת דיוק עילאית השואפת לאפס טעויות הנדסיות. השגת יעד זה מתאפשרת באמצעות פריסה רחבה של חיישנים גיאו-טכניים וכלים טכנולוגיים מתקדמים המנטרים את יציבות הקרקע והמבנים בזמן אמת. מרבית המערכות הטכנולוגיות הללו פועלות מאחורי הקלעים ומנהלות את הפרויקט בצורה דיגיטלית מלאה, תוך הפיכת תשתיות התחבורה לפלטפורמה עירונית חכמה שתשנה את פני האזור במאה השנים הבאות.
במקביל לפתרונות התשתית הציבוריים, ענף הרכב האוטונומי הפרטי והשיתופי רושם פריצות דרך משמעותיות בזכות שבירת צווארי בקבוק טכנולוגיים באמצעות בינה מלאכותית. מומחים מובילים מצביעים על כך שחברות דוגמת טסלה הצליחו להגיע לרמות ביצועים גבוהות במיוחד תוך הסתמכות על מערך מצלמות היקפי בלבד, המדמה את אופן הראייה האנושי. עם זאת, התחזית התעשייתית הרחבה גורסת כי הגישה העתידית המנצחת תשלב רשתות תוכנה מתקדמות יחד עם מערכים משלימים של חיישנים פיזיים שונים כדי להבטיח בטיחות מקסימלית בכל תנאי מזג אוויר וסביבה.
חיישנים מתקדמים ורכבי רובוט-טקסי בשווקים הגלובליים
אחת הבשורות המשמעותיות ביותר שיצאו מהוועידה נוגעת להשקה הקרובה של ציי רכבי רובוט-טקסי, המיוצרים בשיתוף פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות ליצרני רכב אירופיים. מיזמים אלו צפויים להתחיל לפעול באופן מסחרי בשש ערים מרכזיות ברחבי אירופה וארצות הברית. הפתרון ההנדסי לאחת הבעיות המורכבות ביותר ברכבים אוטונומיים פרטיים – שילוב אסתטי ויעיל של חיישנים מבלי לפגוע בעיצוב הרכב – נמצא בדמות פיתוח רכיב ייחודי המותקן ישירות מאחורי השמשה הקדמית של המכונית, דבר המקל על אימוץ המערכת על ידי יצרני הרכב.
החיישנים המשמשים לנהיגה אוטונומית בדרגה 4 נדרשים לעמידות גבוהה במיוחד על מנת לפעול ברציפות גם בתנאים סביבתיים קשים הכוללים בוץ, גשם כבד או אבק. הטכנולוגיה המקומית מצטיינת ביכולת לשמור על רמת בטיחות עילאית ופעילות תקינה של החיישן גם כאשר תנאי הראות לקויים, מה שמעניק לה יתרון תחרותי עצום על פני מוצרים מקבילים בשוק העולמי. מעבר לכך, חברות אלו מרחיבות את פעילותן גם לענף התעופה, תוך פיתוח חיישני תלת-ממד מתקדמים המסוגלים לאתר חפצים וכלי טיס בלתי מאוישים בשדות תעופה בזמן אמת.
החשיבות של ישראל כמובילה עולמית זכתה למשנה תוקף עם הופעתו המיוחדת של יזם הטכנולוגיה ומייסד טסלה, אילון מאסק, אשר נשא דברים בשיחת וידאו ישירה שהועברה לבאי הוועידה. מאסק הביע הערכה עמוקה ליזמות הישראלית וציין כי המדינה משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודלה, והגדיר אותה כמספר אחת בעולם בתחום החדשנות. בדבריו חשף כי מערכת הנהיגה האוטונומית המלאה של חברתו צפויה להגיע בקרוב לישראל, מה שיאפשר לנהגים המקומייים לחוות את הטכנולוגיה באופן ישיר על כבישי הארץ.
לפי החזון שהוצג בוועידה, עתיד התחבורה האוטונומית ברור לחלוטין ויעיל בהרבה מהנהיגה האנושית. ההערכות התעשייתיות מדברות על כך שתוך עשור כ-90% מכלל כלי הרכב בעולם יונחו על ידי מערכות בינה מלאכותית, כך שהרכב ינהג עבור הנוסע ולא להפך. מעבר לכך, התחזיות הרובוטיות צופות כי בעתיד מספר הרובוטים התבוניים דמויי האדם יעלה על מספר בני האדם בעולם, מה שיוביל לשינוי דרמטי בכלכלה הגלובלית, יגדיל את התפוקה העולמית פי מאה, ויאפשר לאנושות להתפנות לעשייה חופשית ויצירתית בעולם ללא רעב, מחלות או סכסוכים חמושים.
מדיניות ממשלתית ורגולציה תומכת חדשנות
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מוביל מדיניות ברורה שמטרתה לחבר את כל חלקי המדינה באמצעות האבים תחבורתיים משולבים בים, באוויר וביבשה. החזון הממשלתי כולל השקעות עתק ברשתות רכבות קלות וכבדות, מערכות אוטובוסים מהירות, כבישים חכמים ומערכות דיגיטליות לניהול תנועה בזמן אמת. במקביל לפיתוח הפיזי, המשרד שוקד על כתיבת רגולציה חדשנית וגמישה שתתאים לקצב הפיתוח המהיר של הטכנולוגיות, ובמיוחד עבור מערכות נהיגה אוטונומיות מתקדמות, במטרה לצמצם את עומסי התנועה המבוססים על טעויות אנוש ועולים למשק מיליארדי דולרים בכל שנה.
חטיבת החדשנות והתחבורה החכמה מפעילה מגוון כלים לתמיכה באקדמיה, בחברות הזנק ובתעשייה, לרבות מרכז מחקר לאומי, קהילת חדשנות ענפה ומסגרות ייעודיות לביצוע ניסויים בסביבה מבוקרת. לצורך כך הוקמו שלושה מרכזי ניסוי לאומיים: מרכז לרכבים אוטונומיים ומקושרים, מרכז ייעודי לסייבר הגנתי במערכות תחבורה, ומרכז לרחפנים ותחבורה אווירית מתקדמת. החטיבה מנהלת כיום מעל מאה פרויקטי חלוץ, בהם אוטובוסים אוטונומיים, מיזם הרחפנים הלאומי, ומערכות רמזורים אדפטיביות, המבטיחים כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר יוטמעו בשוק בצורה חלקה, בטוחה ובת קיימא.
פסקת סיכום
הוועידה הבינלאומית ה-9 לתחבורה חכמה הוכיחה מעל לכל ספק כי מדינת ישראל מהווה חוליה קריטית ובלתי נפרדת מעיצוב עתיד הניידות העולמי. השילוב הייחודי בין יזמות מקומית נועזת, השקעות בינלאומיות מאסיביות ותמיכה ממשלתית רחבה באמצעות מרכזי ניסוי ורגולציה מתקדמת, מאפשר לאקוסיסטם הישראלי להוביל את חמש המהפכות הטכנולוגיות המשנות את פני התחבורה היבשתית והאווירית כאחד. מהצהרותיהם של בכירי התעשייה ועד להצגת החיישנים וכלי הרכב האוטונומיים המיוצרים בארץ, ברור כי הפתרונות המפותחים כיום בישראל לא רק מייעלים את שרשראות האספקה ומפחיתים את הגודש בכבישים, אלא נושאים עמם שליחות ראשונה במעלה של שמירה על בטיחות בדרכים והצלת חיי אדם ברחבי העולם כולו.
כתיבת תגובה